<h1>העיטור אות ג' גט חירות</h1>
<h2>דף כב:</h2>
וגרסינן בפרק קמא דקידושין (כ"ב:) עבד כנעני קונה את עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר על ידי עצמו וכו' ואסיקנא מתניתין רבי שמעון בן אלעזר היא אבל חכמים אומרים עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר בין על ידי עצמו בין על ידי אחרים. על ידי עצמו שמסר לו את השטר דקימא לן גיטו וידו באין כאחד. ועל ידי אחרים שזיכה לו על ידי אחר שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. וכן הלכתא.
<h2>דף כד:</h2>
תנא יוצא בשן ועין וראשי אברים שאינן חוזרין. ותניא כולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי רבי שמעון וכו' והמכריעין לפני חכמים אמרו נראין דברי רבי טרפון בשן ועין ודברי רבי עקיבא בשאר אברים. ופסק רבינו אלפס ז"ל כרבי שמעון ורבי עקיבא ואף על גב דקימא לן הלכה כדברי המכריע הני מילי במתניתין אבל בבריתא לא כדכתיב בהלכות. ומסתברא דהאי הכרעה שלישית היא כדאמרינן (פסחים כ':) בפסח ראשון בבית תעשה זילול בשדה תישפך הכל ואמרו לו אין הכרעה שלישית מכרעת דאי הוו אמרי בין בבית בין בשדה תעשה זילול או תשפך הכל ואיהו אכרע ואמר בבית תעשה זילול בשדה תשפך הכל הויא הכרעה הא לאו הכי דעת שלישית היא. וכגון הא דאמרינן בשבת (ל"ט:) לא ישתטף אדם כל גופו במים בין בחמין בין בצונן רבי שמעון מתיר רבי יהודה אומר בחמין אסור בצונן מותר. וכן קולי מטלניות (שבת כ"ט.) דתנא קמא קאמר בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור רבי עקיבא אומר מן המוכן שמא שלא מן המוכן טהור. הא לאו הכי דעת שלישית הוא. וגבי חמץ (פסחים י"א:) דאמרינן רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש. ואמרינן התם רבן גמליאל לאו מכריע הוא דהא לא איירי רבי מאיר ורבי יהודה בתרומה כלל והכא נמי אי אמרו אחד שן ואחד שאר אברים צריך ואינו צריך הויא הכרעה. והערוך שפירש הכרעה חצי דבר מזה וחצי דבר מזה לאו הכרעה היא ליתה. ורבינו חננאל שפירש כגון חכמים ובן זוגן שקול כמותן [הוא דהוי הכרעה אבל אם לא היה המכריע שקול כמותן] לא הויא הכרעה. לא דייק לן. ועוד לאו הכרעה ולאו מחלוקת הוא אלא הלכה פסקו והילכך הוו להו מכריעין תרי והוו להו ארבעה לגבי תרי והלכה כמכריעין. ורב אחא משבחא משמע דהכי סבירא ליה דאייתי ראיה מהא ואמר דהיכא דקדיש בפני פסולי עדות דרבנן צריכה גט להתירה מהא דגרסינן נראין דברי רבי טרפון בשן ועין ודברי רבי עקיבא בשאר איברים אלמא כותיה סבירא ליה. (ופסק רבינו אלפס כרבי שמעון ורבי עקיבא וכו' כדכתב בהלכות).
